הכנה למבחן ניווט ב – מכשירים

הכנה למבחן ניווט ב' – מכשירים

תלמיד יקר!

בעת הכנה למבחן מומלץ, קודם כל לקרוא שוב את כל החוברת. שאלות התרגול מכסות 90% משאלות הבחינה אך תמיד ישנן שאלות נוספות המצריכות ידע ומחשבה. לכן חשוב לדעת את החומר ולא רק ללמוד את השאלות.

לאחר מכן לפתור כמה שיותר שאלות מבחינות התרגול!

כל שאלה שקשה לך, או שטעית בניסיון ראשון, יש לסמן למעבר חוזר. את כל השאלות המסומנות תלמד שוב ושוב עד שתשלוט היטב בכל השאלות.

רק לאחר מכן אנו ממליצים לעבור ללמוד עם דף זה. דף זה כולל דגשים עיקרים לכל נושאי הלימוד.

מומלץ מאוד לחזור על דף זה בבוקר הבחינה.

 

דגשים לפתרון מבחן אמריקאי:

  • להקפיד לקרוא את השאלה במלואה, לסמן נקודות חשובות ולוודא שהבנתם את משמעות השאלה עד הסוף ורק לאחר מכן לקרוא את התשובות.
  • לקרוא את כל התשובות גם אם אתם בטוחים שאתם כבר יודעים את התשובה.
  • אלימינציה, סמנו X ליד כל תשובה אשר אתם בטוחים כי אינה נכונה. לרוב מבנה התשובות יהיה כל ששתי תשובות אינן הגיוניות כלל וניתן לפסול אותן בקריאה
  • ראשונה ושתי תשובות נוספות יהיו קרובות יותר למציאות ותצטרכו לבחור בניהן. פסילת 2 תשובות כבר מצמצמת את הסיכוי לטעות ל- 50%.
  • התשובה הנכונה הינה התשובה הכי נכונה ביחס לשאר התשובות בשאלה הספציפית.
  • אל תתעצלו ושרטטו בכל שאלה בה ניתן להיעזר בשרטוט.
  • דלגו על שאלות קשות והשאירו אותן לסוף. כך טענו מהר על כל השאלות שאתם בטוחים בהם ותשאירו זמן רב לשאלות בהם אתם צריכים לחשוב.
  • לפני הגשת המבחן בדקו שוב את כל התשובות, וודאו שסימנתם נכון בדף התשובות ובדקו שלא דילגתם על אף שאלה.

דגשים לקורס ניווט חופי לפי נושאים:

בבחינה 50 שאלות, ציון עובר 86, זמן הבחינה: שעה וחצי.

הרשת הגיאוגרפית:

קווי אורך – N\S °0-180. קו ה- 0 – גינוויץ'
קווי רוחב – E\W °0-90. קו ה-0 – קו המשווה
קו המשווה וכל קווי האורך הינם מעגלים גדולים.

המייל הימי:

  • שווה 1.853 ק"מ
  • נמדד כדקה על גבי מעגל גדול
  • במפה נמדוד מרחקים על שנתות רוחב הנמצאות על גבי קו אורך, בצדי המפה אל מול אזור ההפלגה.
  • דאטום – איפוס מדידת הגובה ורשת הקואורדינטות של המפה.
  • טווח אופק צופה – (מיילים): , (רגל): .

תנועת כדור הארץ:

  • יממה – סיבוב כדור הארץ סביב עצמו ממערב למזרח
  • עונות השנה – סיבוב כדור הארץ סביב השמש + הטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור המילקה בכ- °23.5.
  • תנועת הירח – מקיף את כדור הארץ ב- 29.5 יום. במקביל נע סביב עצמו. משפיע על מחזור הגיאות והשפל.

אזורי זמן:

  • UTC = GMT = זמן גרינווץ'
  • אזור זמן נקבע על פי קו האורך ביחס לגרינוויץ'
  • חישוב אזור זמן –
  • אזור הזמן = 15\ (7.5 + קו האורך). – מעגלים תמיד למטה!
  • זמן מקומי = תוספת אזור זמן + זמן GMT
  • W – תמיד יהיה מינוס, ו- E תמיד יהיה פלוס.
  • אם במעבר אזורי זמן חוצים את קו ה- 12 בלילה התאריך מתחלף.
  • משני צדי קו התאריך הבינלאומי – °180, השעה זהה והתאריך שונה.

כוכבים:

  • כוכב הצפון אינו זורח ואינו שוקע משום שנמצא מעל ציר הסיבוב של כדור הארץ.
  • ניתן למצוא את כוכב הצפון בעזרת העגלה הגדולה והקסיופיאה. הוא מהווה חלק מהעגלה הקטנה.
  • מדידת זווית ההגבהה לכוכב הצפון, שווה לקו הרוחב עליו המודד נמצא.

שגיאות מצפן:

וריאציה:
הזווית בין הצפון הגיאוגרפי לצפון המגנטי.
נוצרת כתוצאה מסטייה בין הצפון המגנטי לצפון הגיאוגרפי
שווה לזווית בין שדרית הספינה לקורס המגנטי / צפון אמיתי לצפון מגנטי

דוויאציה:
נוצרת כתוצאה מהשפעות מתכות ומכשור אלקטרוני הנמצא בקרבת המצפן.
שווה לזווית בין הקורס המגנטי לקורס המצפני / צפון מגנטי לצפון מצפני.

COMPASS ERROR = VAR + DEV

T.C – TRUE COURSE – קורס אמיתי

M.C  – MAGNETIC COURSE קורס מגנטי

C.C – COMPASS COURSE – קורס מצפני

T.B – TRUE BEARING – תכווין אמיתי

B.M – MAGNETIC BERING – תכווין מגנטי

B.C – COMPASS BERING – תכווין מצפני

C.E – COMPASS ERROR – שגיאת המצפן הכולל

מצפן מגנטי:

  • יתרונות: אמינות, אינו צורך חשמל
  • חסרונות: שגיאות מצפן, לא ניתן לחברו למכשירים חשמליים.

מצפן אלקטרו מגנטי – FLUX GATE:

  • יתרונות: ניתן להפריד בין החיישן ללוח התצוגה, ניתן לחבר למכשירים חשמליים, יכולת תצוגה מדויקת יותר
  • חסרונות: שגיאות מצפן, דורש חשמל.

מצפן ג'יירו:

מושפע משגיאת ג'יירו – שגיאה קבועה הניתנת לכיול. גורמים:

  • בעיקר שגיא מכנית של המצפן עצמו.
  • קו הרוחב
  • קורס ומהירות

יתרונות: מדויק מאוד, אינו מושפע מסטיות מגנטיות, שגיאה קבועה ואינה משתנה במהלך ההפלגה.

חסרונות: צורך חשמל, זקוק לזמן רב לכיול ראשוני מרגע הפעלתו, יקר.

GPS/ ממ"ג:

  • מערכת מיקום גלובלית / GLOBAL POSITIONING SYSTEM
  • המכשיר הנמצא בספינה הינו מקלט בלבד
  • המכשיר מחשב מיקום ע"י חיתוך נתוני טווח מ- 3 לווינים לפחות
  • נתוני – 2D, דורשים 3 לווינים
  • נתוני D3, דורשים 4 לווינים לפחות
  • MOB = GO TO + WAY POINT
  • MARK = WAY POINT
  • אתחול ראשוני: הכנסת מיקום משוער, גובה אנטנה וזמן מקומי, במכשירים חדשים מתרחש באופן אוטומטי.
  • אנטנה – במיקום נמוך עם קו ראייה לרקיע
  • מספק נתוני מהירות ביחס לקרקע – SOG, וקורס אפקטיבי – COURSE MADE GOOD – COG, CMG – COURSE MADE GOOD (שני שמות לאותו מושג)

מכ"מ:

  • משדר / קולט ב- X BAND
  • קולט עצמים שבטווח אלומת השידור
  • COURSE UP – תצוגה עם חרטום למעלה
  • NORTH UP – תצוגה עם צפון למעלה
  • סכנת התנגשות = טווח קטן + זווית לא משתנה = נקודות מתקדמות לכיוון המרכז על צג התצוגה
  • מכ"מים חדישים מזהים ומתריעים עצמאית על סכנת התנגשות.
  • בעבר היה נהוג להשתמש בדף ייעודי לזיהוי התנגשות על המכ"מ
  • STBY – אין שידור וקליטה, הצג חם
  • GAIN – שולט ברגישות הקליטה
  • ANTI CLUTTER SEA – מנחת הפרעות ים – גלים
  • ANTI CLUTTER RAIN – מנחת הפרעות גשם
  • גורמים המשפיעים על טווחי הגילוי: מזג אויר, מצב הים, גשם, לחות, חומר המטרה, גודל המטרה, גובה האנטנה, עוצמת השידור, רוחב פולס – פולס קצר יותר משפר את רזולוציית הקליטה – הפרדה בין עצמים קרובים, רגישות המקלט.

מד רוח:

מראה רוח מדומה.

מד מהירות – LOG:

  • מראה – SOW – מהירות ביחס למים.
  • מושפע מזרם – זרם נגדי מוסיף למהירות ה- LOG ואילו זרם גבי מפחית ממהירות ה- LOG ביחס ל- SOG אותה יספק ה- GPS.
  • דרך חלקי זמן = מהירות
  • 1 מטר לשנייה = 2 קשר. לכן בכדי לעבור ממהירות במטרים לשנייה, לקשרים יש פשוט להכפיל ב- 2.

מד עומק:

  • ממיר / TRANSDUCER – ממיר פולסים חשמליים לגלי קול
  • אין חשיבות למיקום הממיר, אלא לכיול המד על פי השוקע המרבי של הספינה
  • את הממיר יש לנקות בעדינות, לצבוע בחומר לא מתכתי ובמקרה של ממיר קרמי לבדוק ולמלא שמן.
  • במפה נתוני עומק מופיעים על פי שפל מקסימלי. במעבר בין נתוני מד למפה יש לעבוד על פי הנוסחא: עומק מפה = גאות נוכחית – שוקע הספינה + קריאת מד עומק.
  • טווח הקליטה תלוי ב: אורך הפולס, טמפ' ומליחות המים.

הגה אוטומטי חשמלי:

  • רמת הדיוק מושפעת בעיקר ע"י הפקדים הקובעים את מהירות התגובה וקשיחות לוח ההגה

יתרונות: מאפשר התפנות איש צוות נוסף לתפעולים אחרים והתמקדות בתצפית, נוחות גדולה.

חסרונות: דורש חשמל רב, אינו מתחשב ברוח וגלים, עלול לגרום לירידה בערנות התצפית.

 

הגה רוח:

  • שומר על קורס על פי זווית קבועה ביחס לרוח
  • מחובר לדף ההגה או לדף הגה נוסף
  • אינו רלוונטי למנועיות
  • מוגבל ביכולתו לסובב ספינות גדולות וכבדות.
  • עבודה מיטבית ברוח צד

יתרונות: יאנו צורך חשמל, מתחשב ברוח

חסרונות: קורס ההפלגה משתנה עם כל שינוי בכיוון הרוח.

מערכת הקשר:

  • תגמ / VHF – 30-300 מגה הרץ
  • תחום התגמ הימי – 156-174
  • VHF – עובד כגל ישיר
  • ערוצי סימפלקס – קליטה ושידור על תדר בודד
  • ערוצי דופלקס – קליטה ושידור על תדרים שונים
  • · ערוצי הקשר העיקריים:
  1. 16 – קריאה ומצוקה
  2. 75,76 – GOURD BANDS
  3. 70 – DSC
  4. 6,8 – בין ספינות
  5. 13 – בטיחות בין ספינות
  6. 12 – תקשורת עם תחנות נמל
  7. 11 – פיקוח\ צבא
  8. 24-28 – תחנות חוף (דו פלקס)
  9. 17,15 – פנים ספינה (הספק נמוך)

פקדים חשובים:

  • D.W – האזנה לערוץ 16 בזמן תקשורת בערוץ אחר, ופריצה לקשר במידה ויש תקשורת בערוץ 16
  • SQUELCHE – מנחת הפרעות קשר – מפעילים על מצב החלש ביותר בו אין הפרעות.
  • QUICK 16 – מעבר מהיר לערוץ 16
  • INT/USA – בורר ערוצים בין אמריקאי לבין לאומי.
  • קריאה בקשר – על פי שם וסוג התחנה/סוג הנעה, על פי אות רדיו, על פי MMSI.
  • MMSI – מס בין 9 ספרות המשמש לזיהוי הספינה. משמש למערכת ה- DSC
  • לאחר קריאה שלא נענתה יש להמתין 2 דקות לפני הקריאה הבאה

שמות קוד בקשר:

  1. TANGO ROMEO / TR – פרטי מסע – מאונייה ובאחריותה
  2. TRAFFIC LIST / TL – רשימת תעברה ל תחנת חוף
  3. נוהל IMOT – דיווח בכניסה לשטח ישראל
  4. MAYDAY – תקשורת מצוקה
  5. MAYDAY RELAY – ממסר מצוקה
  6. SEELONCE MAYDAY – בקשה לשקט בערוץ 16 ע"י התחנה המפקחת
  7. SEELONCE DISTRESS – בקשה לשקט בערוץ 16 ע"י תחנה שאינה המפקחת
  8. PRUDNCE – סיום זהיר של מצב מצוקה
  9. SEELONCE FINI – סיום מצב מצוקה
  10. PANPAN – תקשורת דחיפות
  11. MEDICO – בקשה לייעוץ רפואי
  12. SECURITE – תקשורת בטיחות
  • בדיווח אדם בים יש לדווח קודם את המיקום והשעה בם האם נפל ורק לאחר מכן את מיקום ספינה
  • סדר הודעת מצוקה: התרעה (DSC), קריאה, הודעה

DSC:

  • DIGITAL SELECTIVE CALLING / קריאת ברירה ספרתית
  • מערכת המקודדת ומפענחת הודעות טקסט.
  • משדרת בערוץ 70
  • ביאכטות משמשת בעיקר למשלוח הודעות מצוקה
  • משדרת הודעת מצוקה הכוללת את המיקום וה- MMSI כל 4 שניות עד שתחנה אחרת תאשר שקיבלה.
  • המערכת מזהה תחנות שונות על פי ה- MMSI.

NAVTEX:

  • מקלט MF הקולט הודעות מתחנות חוף
  • טווח קליטה ממוצע 400 מייל
  • הודעות מחולקות על פי נושאים. לכל נושא אות מגדירה
  • ניתן לברור את נושאי ההודעות ותחנות החוף המשדרות מהם יתקבלו הודעות
  • לא ניתן לבטל קבלה של הודעות הקשורות באזהרות ניווט, אזהרות מטאורולוגיות וחיפוש הצלה ומצוקה.
  • ZCZC – תחילת הודעה
  • NNNN – סוף הודעה
  • B1 B2 B3 B4 – שיטת קידוד של 4 אותיות המופיעות בכותרת ההודעה המייצגות את: התחנה המשדרת, נושא ההודעה ומס' סידורי של ההודעה.
  • תחזית מתקבלת על פי אזורי מטאורולוגיה: CRUSADE = ישראל
  • אנו נמצאים ב- NAVAREA 3

EPIRB:

  • משדר מצוקה ללווייני COMPAS SART בתדר 406 ולמטוסי חיפוש והצלה בתדר 121.5
  • בעל משחרר הידרוסטטי – FLOAT FREE
  • יכול להיות מחובר ל- GPS
  • ישנו סוג נוסף המשדר ל- DSC בערוץ 70.
  • מופעל במגע עם מים
  • בעת נטישה יש להניח במים ולקשור לאסדת ההצלה

SART:

  • משואת מכ"מ אקטיבית
  • כשנפעיל אותו נכנס למצב SRBY בו אינו משדר. כאשר יקלוט הד מכ"מ X BAND יתחיל לשדר
  • סוללה – 96 שעות STBY 4 שעות שידור
  • בצג המכ"מ יופיעו: 8 מייל – נקודות, 5 מייל – קשתות, מייל אחד – מעגלים

ריכוז נוסחאות שיש לדעת בעל פה:

  • טווח אופק צופה – (מיילים): D=2.1√H , (רגל): D=1.2√H.
  • אזור הזמן = 15\ (7.5 + קו האורך). – מעגלים תמיד למטה!
  • Thank you very much dc Columbus
  • דרך חלקי זמן = מהירות
  • 1 מטר לשנייה = 2 קשר
  • עומק מפה = גאות נוכחית – שוקע הספינה + קריאת מד עומק

בהצלחה!!!!