שייט לא שגרתי בקפריסין - יומן הפלגה

שייט לא שגרתי בקפריסין – יומן הפלגה

תכננו לצאת בחודש אוגוסט לקפריסין למשך כשבועיים כשאנו מפליגים בקטאמרן Lagoon 450.  תכנון מסלול ההפלגה לא היה סגור ומאחר ושטנו מס׳ פעמים רב את הקו של קפריסין טורקיה יוון, הוחלט לראות את מצב הים והרוח ולשוט הפעם ל- Kas בטורקיה ומשם לאיים הדודקנזיים ביוון.

אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד.

 

בן זוגי, נפל על הגב כ- 10 ימים לפני מועד היציאה (Segway והרציפים במרינה הרצליה לא הולכים טוב ביחד…) וחטף מכה מאסיבית. לאחר שבוע של זריקות וטיפולים, הוחלט לוותר בצער על ה- 450 המפרשית ולתת לגוף שלו עוד זמן מנוחה להחלמה.  ככה יצא שעברנו לקטאמרן מנועית Lagoon 630 בבעלות המשפחה.

 

הגענו שתי משפחות בהרכב שלם (4 מבוגרים , 4 ילדים) ביום חמישי בלילה למרינה לימסול, לאחר המתנה ממושכת לרכב שכור בשדה התעופה בלרנקה.

הלכנו לישון ולמחרת בבוקר יצאנו לסופר הקרוב להצטייד לקראת היציאה להפלגה.

יש סופר של Lidl במרחק של מס׳ ק״מ ביציאה שמאלה ממרינה לימסול.  הסופר מומלץ להצטיידות, גדול ונוח.

במהלך היום התחלנו לארגן את היאכטה (בשנה האחרונה הקטאמרן לא יצאה מהמרינה) ובערב יצאנו לחגוג במסעדה ההודית האהובה עלינו בלימסול Indian gate  .

התכנון הפעם היה להשאר על קו החוף של קפריסין ולהפליג מערבה וצפונה לכיוון Latchi.

היה לנו שבוע מאחר והמשפחה השנייה הצטרפה אלינו לשבוע אחד בלבד.

 

יום שבת

יצאנו לדרך בסביבות 05:00 בבוקר.  המרחק בין מרינה לימסול לבין Blue Lagoon בקצה הצפון מערבי של קפריסין הוא 75 מייל.

מהירות השיוט של המנועית לאורך הדרך היה בין 8-9 קשרים.  לאורך הדרך היו סוואלים של 0.5 מטר ורוח מערבית קלה. למי שמפליגים על מפרשית ניתן לבצע עצירות ביניים על מנת לחלק את הלג, כפי שעשינו בדרך חזור.

 

את הסיבוב עצמו סביב הקצה הצפון מערבי של קפריסין (שמורת Akamas) צריך לבצע בזהירות מאחר וישנה שונית מתחת לפני המים שנמתחת לכיוון צפון מערב ואינה נראית, כך שמי שלא נעזר בניווט דיגיטלי, יכול להתפתות ולקצר את הסיבוב ולעלות על השונית.  לעיתים ניתן לראות את שבירת הגלים ויש גם סירות לצלילה שעוגנות על השונית.

לאחר שעוברים את הסיבוב , מתגלה מפרץ רחב ידיים, מוגן יחסית מרוח וגלים ובעל צבע טורקיז שבולט למרחקים.  הגענו אל הלגונה הכחולה או בשמה Fontana Amorosa.

 

הלגונה הכחולה מחולקת לשני מפרצים: המפרץ הצפוני שקט יותר ובו עוגנות היאכטות הפרטיות ואילו המפרץ הדרומי (ובו גם מי הטורקיז היפים) עמוס צ׳ארטרים של ספינות שמורידות תיירים לשעה- שעתיים שחיה וחוזרות ל- latchi לסבבים נוספים.

הגענו למפרץ הדרומי והורדנו עוגן.  השעה היתה שעת אחה״צ – הרוח והגלים עלו אולם מסביבו רחש רב של צ׳ארטרים גדולים וסירות מנוע קטנות עם תיירים מלאצ׳י.

החלטנו לנסות לחפש עגינה במפרץ הצפוני.  ראינו שהיתה יאכטה גדולה מנועית שעגנה במפרץ עם חבלים לסלעים במיקום אסטרטגי טוב והחלטנו להוריד דינגי ולשאול את הקפטן אם הם מפנים את העגינה בקרוב, בכדי שנתפוס את מקומם.

 

הסיפור של הדינגי

שלא כמו הדינגי הרגילות שכולנו מכירים מההשכרות של יאכטות, הדינגי של הקטאמרן Lagoon 630 אורכה 4.5 מטר עם מנוע 60 כ״ס.  דינגי שמיועדת גם לספורט ימי ומכילה עד 12 מקומות.

אבי חביב, ראש המשפחה השנייה שהייתה עמנו עם אשתו רותי והילדים עמית ורז, החליטו לצאת לסיבוב בדינגי לכיוון המנועית במפרץ הצפוני. לאחר שהדינגי הורדה למים, הסתבר לנו שאין לה בכלל היגוי וההגה תקוע.  יניב ואבי קשרו את הדינגי חזרה ליאכטה ובבדיקה הסתבר שמחוסר שימוש, התקשה שמן הבוכנה של ההגה.   בעזרת פלאייר פטנט, מכות קלות על הבוכנה ותזוזות ימינה ושמאלה ובשימוש עם WD40 הם הצליחו להזיז את הבוכנה. צריך להזהר לא להכות עם פטיש, מאחר והוא יעקם את הבוכנה.

לאחר וידוא שההגה זז בצורה חלקה וניפוח נוסף של הדינגי, אבי ומשפחתו יצאו לדרך.

כשהגיעו ליאכטה המנועית, אבי הודיע לנו בקשר שהקפטן מוסר שהעגינה לידו גם טובה ושהוא יעזור לנו להיקשר, למרות שהמקום עצמו כבר היה מעט חיצוני במפרץ ונתון לרוחות וזרמים.

אבי חזר לקחת חבלים צפים ולהכין את הקשירות לסלעים.

לאחר שהוא הודיע שהוא מחכה לנו, יצאנו לכיוון המפרץ הצפוני.

העגינות עם Lagoon 630 נחשבות לקלות למרות גודלה, בשל השימוש ב- bow thruster.  עם זאת כשמשווים לקטאמרן lagoon 450, התגובות שלה איטיות בהרבה ויש לקחת זאת בחשבון בזמן עגינה ליד יאכטות אחרות.

יניב הוריד עוגן במפרץ ובעזרת החבל הצף שאבי הכין נקשרנו בהצלחה במפרץ.

בוצעה צלילה אל העוגן (2.5 מטר עומק תפוס בין סלעים קטנים לחול רך) ויאללה מתארגנים  לארוחת ערב. הזמנו את הקפטן של יאכטה מנועית Majestic אלינו לסיפון. שמו פאולו, בחור קפריסאי מקסים שמשמש כסקיפר על יאכטה מנועית עם בעלים קפריסאי.

מדי יום הם יוצאים ממרינת Latchi אל הלגונה הכחולה, מבלים שם במשך היום וחוזרים אל Latchi בערב.

פאולו ביקש בנימוס להשאיר את חבלי העגינה שלו אל הסלעים ושאם נוכל לשים עין שלא יתפסו לו את מקום העגינה למחרת בבוקר.  כמו כן הוא עדכן אותנו שהוא יבדוק עבורנו אם יש מקום עגינה במרינה Latchi (הקטאמרן שלנו היא 20 מטר אורך ו- 10 מטר רוחב והמרינה עצמה קטנה מדי אולם יש רציף צף חיצוני למרינה).

נפרדנו ממנו והוא יצא לדרכו לכיוון Latchi.

 

יום ראשון

אין כמו לעגון במפרץ!!!  בעיניי היחס הכי טוב לחופשה מושלמת הוא 2 לילות על עוגן במפרץ ולילה במרינה בשביל להשלים מנהלות (אוכל,מים, חשמל, קצת מזגן למי שחייבים, מסעדות).

במהלך היום שחינו ללגונה הכחולה, בצענו צלילת שנורקלים, חתירה בסאפ, שחייה וצלילה עם Seabob, סקי מים , אבובים ומה לא…

פאולו חזר וסיפר לנו שהצליח למצוא מקום עגינה זמני.   אנחנו מצידנו החלטנו להשאר לילה נוסף במפרץ.

 

בבדיקת מצב מיכלי המים, מאחר והם היו מרוקנים חלקית, יניב החליט להפעיל מתפיל מים שמותקן ביאכטה.

 

 

הסיפור של מתפיל המים

בהפעלת המתפיל, עלה עשן סמיך מאיזור המנוע הימני. בבדיקה הסתבר שהמשאבה שאמורה להפעיל מים אל תוך המתפיל נשרפה וגרמה לקצר ואי אספקת חשמל מהגנרטור לסירה.

במשך שעות רבות ניסו אבי ויניב להבין את מקור התקלה עד אשר צמצמו את הבעיה למשאבה.  בחיפוש על הקטאמרן נמצאה משאבה חדשה באריזה אולם היא לא התאימה בכלל ולכן נזנח הרעיון של החלפת המשאבה וצורך להזמין חלק חילוף חדש.

 

צריך להבין שהקטאמרן אומנם היתה בטיפול של צוות אולם יצאה מעט מאוד אל המים ובטח לא למספר ימים, כך שלא כל מערכות הסירה נבדקו לעומק.

עברנו למצב חסכון במים, ללא מקלחות ושטיפת כלים במי ים והלכנו לישון.

 

יום שני

 

ההחלטה היתה לצאת מוקדם אל עבר Latchi ולעגון במרינה על מנת למלא מחדש את מיכלי המים.

העלאת העוגן לא הלכה באופן חלק וליאת ואבי יצאו לצלול על מנת לשחרר את העוגן התפוס בסלעים הקטנים במפרץ.

לאחר מספר נסיונות והיגוי היאכטה כך ששרשרת העוגן מופנית לאחור, בו בזמן שאנו מסתכלים על העוגן עם המשקפות בתוך המיים, סימנו ליניב מתי להעלות ומתי להפסיק , כך שלאחר מספר נסיונות העוגן השתחרר ועלה.

המרחק בין הלגונה הכחולה למרינת Latchi הוא כ- 4 מיילים.  הנוף ממש יפה וניתן לראות מעט צפונית לעיירה את מלון Anassa המפורסם (1000 אירו ללילה ואתם ישנים במלון עם הספא שנחשב לטוב ביותר בקפריסין).

הגענו לפתח המרינה.  המרינה אכן קטנה אולם חמודה. ניתן לראות לאחר הסיום של שובר הגלים רציף עץ לכיוון דרום מזרח שעליו עוגנות יאכטות וגם יאכטות מסחריות.

 

בעלייה לקשר מול Harbourmaster נותנים לנו אור ירוק לעגון אחרי השעה 10:30 למספר שעות ברציף, מאחר ויאכטה מסחרית מפנה את המקום שלה עקב יציאה.

 

אנחנו, ישראלים שכמותנו, לא מוכנים להסתפק בעגינה בת מספר שעות ויוצאים עם הדינגי לדבר עם המשרד במרינה כשיניב נשאר בינתיים ביאכטה כשהוא מחוץ למרינה בטווח בטוח.

 

המשרד סגור, מתקשרים אל הטלפון הנייד הקפריסאי שרשום בחזית המשרד, ומנהל המרינה מעדכן אותנו שהוא בדרך אלינו.  (זה הזמן להמליץ לכל היאכטונרים לבדוק שחבילת הגלישה של הסלולר שלהם מכסה גם שיחות מקומיות.  חשוב כשצריך לטלפון למרינות, ספקי הצ׳ארטרים וכו…).

המנהל ידידותי ביותר, מקסים ואפילו יוצא מגדרו בכדי לבדוק שהמסחרית שיצאה עכשיו מהמרינה, לא חוזרת הערב אלא רק יום למחרת ולכן העגינה תהיה שלנו ליום מלא.

בדיוק פאולו, הסקיפר הקפריסאי מגיע אל המשרד גם ואנו משוחחים איתו לפני שהוא מתכוון לצאת שוב אל הלגונה הכחולה.

לאחר שנמצא מקום עגינה, אבי ורותי חוזרים עם הדינגי  אל הקטאמרן ואני נשארת עם מכשיר קשר ברציף הצף בכדי לכוון את יניב ולקשור חבלי ירכתיים.

בנימוס אני מסלקת את הדייגים, מפנה יאכטה שהחליטה לעגון במקום ורק אז לגשת ולברר אם היא יכולה להשאר במקום… וממתינה ליניב.

בנסיון הראשון, העוגן נזרק רחוק מדי ויניב מעדכן בקשר שהוא יוצא שוב והפעם חוזר וזורק את העוגן קרוב יותר.  הכניסה לעגינה יחסית פשוטה אולם יש רוחות ומרחב תמרון קטן מאחר והעגינה היא ממש על פתח המרינה ובה בעת יש תנועה מאסיבית של סירות צ׳אטר, מנועיות קטנות נהוגות ע״י תיירים שאין להם מושג בשייט וכו…

 

הסיפור של העוגן

לקראת סיום העגינה אבי עובר לירכתיים על מנת לזרוק לי את החבלים. בינתיים יניב מהפיקוד העליון מסיים את שחרור שרשרת העוגן ומנסה להדק מעט על מנת להתרחק מהרציף ולייצר מעט מתח בחבלים.

אני עולה על היאכטה, בודקת פנדרים, זוממת על כוס של קמפרי תפוזים קר וטוב ומגיעה לבדוק את העוגן , רק כדי לגלות שאין עוגן ואין שרשרת.  כל שרשרת העוגן נפלה למים והחלק המאבטח אותה ליאכטה, נעקר!!!

חוזרת ליניב, אומרת לו בעדינות שאין שרשרת והגלגלים בראש מתחילים לרוץ… מחשבים מה צריך לעשות כדי לאבטח את הסירה ושיהיה זמן לחפש את השרשרת במים… העומק במים, היכן נפלה… מה מצב הרוח…

שלב ראשון: לא נכנסים לפאניקה

שלב שני: משחררים חבל מירכתיים שמאל ומבקשים מהיאכטה לידנו להקשר אליהם לכל אורך הדופן.  מעבירים עוד פנדרים לדופן שמאל, נקשרים אליהם ומכינים ציוד לצלילה.

יניב מספר שהעוגן ירד באופן מבוקר ואם השרשרת נפלה למים זה בשל שחרור מהיר ברגע האחרון ולכן השרשרת צריכה להיות ממש בקרבת היאכטה.

פאולו הקפריסאי בדיוק מגיע להיפרד מאתנו.  אנחנו מספרים לו על העוגן ובלי להתבלבל הוא פשוט לוקח מסכה, הולך לחרטום היאכטה ומסמן ליניב להכין חבלים וקופץ למים.

למזלנו אכן השרשרת נמצאת בקרקעית של כ- 3 מטר בערך צמודה ליאכטה ואנחנו קושרים אליה חבל ומעמיסים אותה מחדש על הוינץ׳.

עכשיו צריך לבנות את כל האבטחה של קצה שרשרת העוגן מחדש.   לאחר שזה מבוצע, אנו יוצאים שוב לים על מנת להעמיס מחדש את העוגן כמו שצריך ולזרוק מחדש.

הפעם העגינה עוברת ללא תקלות.

את שארית היום מעבירים בנעימים במרינה, מטיילים בערב לאורך המרינה והחוף עד אשר מגיעים למסעדה נחמדה ומומלצת בטריפ אדוויזר.  חוזרים בלילה אל היאכטה.

 

יום שלישי

לאחר שמלאנו שוב את מיכלי המים, יוצאים והפעם הכיוון הוא פאפוס.

העלות המינימלית לשהייה במרינת Latchi באוגוסט היא 70 אירו לחמישה ימים.   העלות הזו מכסה גם עגינות במרינה פאפוס.

בדקנו בבוקר מוקדם שישנו מקום עגינה בפאפוס וביקשנו מהמשרד בלאצ׳י להודיע להם שאנו מגיעים.  יצאנו לדרך כשהמרחק בין Latchi לפאפוס הוא 32 מייל.

התנאים היו מצוינים, סוואל של 30 ס״מ, כיוון צפון מערבי כך שהגענו למהירות של 10 קשרים.

הגענו לפאפוס.  העגינה הפעם היתה alongside ויצאנו אל עבר הקניון של פאפוס.

בערב טיילנו באיזור המרינה ואכלנו ארוחת ערב עם מופע יווני בטברנה Demokritos.

 

יום רביעי

יצאנו הבוקר לכיוון לימסול.

ים פלטה, תנאים מעולים ומחליטים לעצור בדרך במפרץ היפה של Pissouri.  המפרץ כולל מס׳ בתי מלון, חוף נחמד ומס׳ מסעדות.  במפרץ עצמו עוגנות שתי יאכטות על עוגן וקשורות לבויה אולם הן עזובות.

זורקים עוגן ומתמסרים לספורט מים.

בערב, אחותי עם בעלה והילדים אשר שוהים בפאפוס, מחליטים להגיע עם משלוח פיצות. יניב ואבי יוצאים עם הדינגי לאסוף אותם מהחוף ועושים את הלילה על העוגן לאחר ארוחת פיצות טעימה.

 

יום חמישי

 

לאחר שחיית בוקר במפרץ פיסורי וסקי מים, יוצאים חזרה לכיוון לימסול את המרחק שנותר –

40 מייל.

היאכטה שוב במשמעת מים, לאחר 48 שעות שבהם לא חודשה אספקת המים.

מגיעים למרינה לימסול לעגינה הקבועה של הקטאמרן.  צוות המרינה מוסר לנו חבלי mooring.  העגינה עצמה לא קלה עם רוחות של כ- 20 קשר.  קושרים את חבלי ה- mooring  אולם מגלים שהיאכטה לא יכולה להמשיך אחורה ולהתקרב לרציף מאחר והחבלים קצרים מדי.  יניב מתעקש עם הצוות על המרינה שהחבלים שנתנו לנו הם לא נכונים.  משחררים חבלי ירכתיים ויוצאים להמתין בכניסה למרינה עד שהצוות יעדכן שחבלי   ה- mooring עם הארכות של כ- 5 מטר חבל.

ניגשים לעגינה מחדש.  הפעם הכול הולך חלק.   משפרים את המתיחות של חבלי החרטום והירכתיים ומדוממים מנוע.

הגענו למרינה לימסול, נמל הבית של הקטאמרן lagoon 630.

הילדים קופצים על ההזדמנות ויוצאים לאכול גלידה במרינה ואנחנו מתחילים את שגרת הנקיון והשטיפה החיצונית של הסיפונים.

 

לתכנון מסלולי שייט בקפריסין 

 

לקריאת יומני מסע נוספים בחו״ל